פסיכולוג/ית ספורט ומאמנ/ת מנטלי/ת, מה ההבדל ביניהם/ן? כיצד תוכלו לעשות את הבחירה הנכונה עבורכם/ן?
פסיכולוגיה: הרבה פעמים כששומעים את המונח פסיכולוג או פסיכולוגיה בין הדברים הראשונים שיצוצו למחשבה יהיו דברים כמו קושי בתפקוד, מחלה, עול נפשי, איזושהי בעיה שצריך לתקן וכן הלאה. אבל למען האמת זהו לא טבעו של הפסיכולוג. במרבית עיסוקו הפסיכולוג מסייע לאדם באבחון קשיים בחייו ובמתן ייעוץ, הכוונה וליווי לאורך התהליך על מנת להגיע לרווחה נפשית מלאה יותר. אך יתרה מכך, כפי שהגדיר זאת מרטין סליגמן אחד מאבות הפסיכולוגיה החיובית, פסיכולוגיה היא גם בניית חוסן, עבודה, חינוך, אהבה, צמיחה, משחק והנאה.
פסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית: מי או מה? במה יוכל לתרום לכם פסיכולוג ספורט.
אז מי הוא פסיכולוג ספורט? בדרך כלל פסיכולוג בתחום הספורט הוא אדם אשר השלים תואר ראשון בפסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות ולאחריו השלים תואר שני או שלישי (דוקטורט) בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית. מטרתו העיקרית הינה שיפור ביצועים וסיוע בהתמודדות עם המכשולים בהקשר הספורטיבי.
קצת יותר בהרחבה – פסיכולוג אשר מתמחה בפסיכולוגיה של הספורט עוסק בין השאר בנושאים של הכנה לתחרות, ויסות רגשות ומחשבות, ביטחון עצמי, מוטיבציה, התמדה, ההיבטים הפסיכולוגים של שיקום מפציעות בספורט, ביסוס יחסים ותקשורת מיטבית עם המאמן, סיוע בהקפדה על פעילות גופנית או שגרת אימון ומעל לכל ברווחה האישית של המתאמן או הספורטאי.
פסיכולוג שעובד עם ספורטאים וקבוצות ספורט הינו מומחה בלסייע ברכישת מיומנויות מנטליות כגון דמיון מודרך, הצבת יעדים, דיבור עצמי או טכניקות הירגעות. בשל היכרותו עם השדה הספורטיבי, פסיכולוג עם רקע עשיר בספורט מבין את הלחצים הקיימים מצד הספורטאי עצמו וכן גם מצד חברי הקבוצה, המאמן או ההורים. בהתאם, מלמד ומדייק העברה של טכניקות מנטליות לשם התמודדות טובה. בנוסף, לגורם מוסמך בפסיכולוגיה של הספורט תפקיד משמעותי בעיצוב ובחינוך צעירים על ידי הקניית ערכים ומיומנויות כמו הערכה עצמית ומנהיגות התורמות לחיים שלמים ומלאים יותר דרך ההשתתפות בספורט.
בשנים האחרונות ענף הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית חווה צמיחה וזוכה להכרה משמעותית, למשל כפי שניתן היה להבחין במשחקים האולימפיים האחרונים (2021). אחת מן הסיבות לצמיחה זו הוא תחילתו של שינוי בעיסוק ובהתמודדות של ספורטאים מקצוענים עם בעיות נפשיות. בארגון ה- NCAA (אליפות כדורסל המכללות בארה"ב) למשל, כחלק מתהליך ההכרה בהיבטים הנפשיים, מדרגים כל ספורטאי לפי סרגל של 3 רמות: 1. ספורטאי אשר אינו זקוק לתמיכה נפשית, 2. ספורטאי הנדרש לחיזוקים והכוונה, 3. ספורטאי בעל צורך לפגישות עם פסיכולוג קליני. סטטיסטית, לרוב הספורטאים אין צורך בליווי קליני צמוד. אחד מיתרונותיו של הפסיכולוג היא היכרותו המעמיקה עם נפש האדם. פסיכולוג של הספורט אשר הינו בעל הכשרה ראויה, מכיר תסמינים של הפרעות נפשיות ויידע במקרה הצורך גם לאיזה אנשי מקצוע נוספים להפנות את הספורטאי. בהתאם לכך, פסיכולוג בקבוצות ספורט הוא נכס לספורטאים ולארגוני ספורט, דבר אשר כמעט ולא היה קיים עד לפני עשור.
מאמן/אימון מנטלי: מהו אימון ומאמן מנטלי? למונח אימון מנטלי הגדרה מעט חמקמקה. מדוע? כיוון שאימון מנטלי הוא תחום גמיש ולצערנו הרב עוד לא מוגדר דיו. המאמן המנטלי יכול לסייע לרוב בנושאים של מוטיבציה ושיפור מיומנויות מנטליות בסיסיות על מנת להגיע להישגים טובים יותר. בדרך כלל, מאמן מנטלי הוא אדם בעל זיקה רבה לתחום הספורט, לרוב בשל היותו ספורטאי עבר. ובהחלט יש ערך רב בעבודה עם אדם אשר שותף וחווה בעצמו את הרגשות והתחושות אשר הספורטאי חווה. אך חסרונותיו גם רבים- המאמן המנטלי אינו נושא בתיקו את אותם הכלים שמחזיק פסיכולוג מתחום הספורט. הפסיכולוג עובר הכשרה ארוכה מאוד האורכת כחמש שנים במקרה של סיום תואר שני בפסיכולוגיה של הספורט, ואף יותר (למשל, דוקטורט בפסיכולוגיה של הספורט) על מנת שיוכל לייעץ, בעוד המאמן המנטלי לרוב מתמחה בעבודתו באמצעות מספר מצומצם של קורסים ייעודיים. לצד זה קיימת גם סוגיה אתית. המאמן המנטלי אינו מחויב תחת קוד אתי כשם שמחויב לכך מי שעבר מסלול הכשרה בפסיכולוגיית ספורט. אין זה אומר שהמאמן המנטלי לא ינהג בצורה הראויה, אך הפיקוח על תפקידו לוקה בחסר ולעיתים, אף שאולי לא במתכוון, הזליגה מהקוד האתי עשויה לפגוע באופן קריטי בתפקודו של הספורטאי. פסיכולוג של הספורט, ופסיכולוגים בכלל, יכולים לעשות את עבודתם אך ורק במידה ויישמר האמון אשר ניתן באנשי מקצוע אלו על ידי החברה. הפסיכולוגים, זוכים להכרה על ידי החברה ועל ידי חוקיה המוסריים כקבוצה מצומצמת של אנשי מקצוע אשר עליהם מוטלת האחריות לסייע בתחום הנפש. בתמורה לאחריות המופקדת בידם, עליהם לנהוג באחריות ובזהירות על מנת לשמר את אמון זה.
לכן עיקר הדברים מסתכמים בכך: תהליך הכשרתו של פסיכולוג המתמחה בספורט ארוכה יותר ואורכת כמספר רב של שנים (קרוב לעשור בקרב בעלי דוקטורט בפסיכולוגיה של הספורט) לעומת מספר חודשים עד כשנה של מאמן מנטלי. הכשרתו של הפסיכולוג בספורט מקיפה יותר ומכילה מספר רב של התמחויות ומעניקה שליטה בתיאוריות ובפרקטיקות רבות אשר הוכחו מחקרית כיעילות. זאת לעומת הכשרתו של מאמן מנטלי אשר מתמחה במספר מצומצם של נושאים. ביכולתו של המומחה בפסיכולוגיית ספורט לקיים מעטפת מעבר לחייו הספורטיביים של הספורטאי, מעורבותו יכולה לבוא לידי ביטוי בליווי ותמיכה במשברים בחיים האישיים, התמודדות עם פציעות, פרישה וקשיים נפשיים (אך לא מוגדרים כקליניים), ואילו המאמן המנטלי מגביל את עבודתו לצרכים הספורטיביים בלבד. בנוסף, הפסיכולוג עובד בתוך תחומי אתיקה מחמירים אשר נועדו לשמור על המתאמן לעומת המאמן המנטלי אשר יש להסתמך על יושרו ואינו כפוף לקוד אתי מקצועי. אין במאמר זה להוריד מעבודתו של המאמן המנטלי, שיש בכוחו לשפר את תפקודו של הספורטאי או המתאמן במספר במישורים. יש לקחת את שלל הגורמים הכתובים מעלה בבואנו לבחור את איש המקצוע אשר יסייע לנו.