כאשר דיוויד בלאט התמנה למאמן נבחרת רוסיה בכדורסל בשנת 2006 הוא התמודד עם נבחרת חסרת-ביטחון שחוותה כישלונות בשנים הקודמות ועם שחקנים שחוקים שהגיעו לקיץ לאחר עונה שלמה בקבוצות שלהם. דיוויד בלאט התרגש מאוד לקבל את התפקיד בתור מי שהיה ילד אמריקאי בזמן המלחמה הקרה, ולכן לא התמקד בפטריוטיות, אלא בהבנת צרכי השחקנים.
דיוויד בלאט הציב 3 עקרונות: א. מי שלא רוצה- לא חייב להגיע (גרם לבעיות עם ההתאחדות). ב. תהיה הורדת עומסים. ההתאחדות הכדורסל הרוסית ציפתה מדיוויד בלאט לקיים 3 אימונים ביום לקראת טורניר אליפות אירופה בשנת 2007 אך הוא שירטט תכנית פעולה אחרת (הנבחרת לא התאמנה 3 פעמים ביום, אלא 3 אימונים ביומיים; כלומר רצף של 2 אימונים ואז אימון אחד). ג. קיום שיחות אישיות עם השחקנים- תצאו שחקנים טובים יותר, תרוויחו יותר כסף ומעמד בקבוצות, תשפרו יכולות כדורסל והבנה של המשחק.
דיוויד בלאט אימן את נבחרת רוסיה בכדורסל במשך 7 שנים ואף זכה בתור מאמן באליפות אירופה בשנת 2007, ובמדליה אולימפית בשנת 2012.
לפי הפסיכולוגיה של הספורט, אחד המנגנונים החשובים שיובילו להצלחה בקשר בין מאמן וספורטאי או מאמן כושר ומתאמן הוא החיבור בקשר. אם כך, מה ניתן לעשות כדי לייצר את אותו החיבור?
וויליאם מילר הוא פסיכולוג שעבד עם מכורים לאלכוהול, סמים, הימורים ועוד. מילר מצא שסגנון תקשורת של שיתוף-פעולה, אמפתיה ואותנטיות מוביל למוטיבציה ורצון כנה להשתנות לעומת איומים ואזהרות אודות הסכנות שבהתמכרות. מילר ושותפו רולינק גילו שיצירת מחויביות ראשונית מתקיימת באמצעות מספר כלים, שהמרכזיים ביניהם מתייחסים לשאלות פתוחות ולחיזוקים.
שאלות פתוחות- שאלות אשר לא ניתן לענות עליהן במילה אחת ("כן" או "לא") מעודדות שיתוף פעולה ושיח על ערכים, ציפיות, אמונות וסדרי עדיפויות. למשל, במקום לשאול "היה טוב?", עדיף להשתמש במשפט "מה עבד טוב?" כדי לייצר ערוץ תקשורת עם האדם האחר ולתת לו לבטא את רגשותיו. פסיכולוג ספורט מוסמך יכול לסייע למאמנים ביצירה של שאלות פתוחות שמעודדות חיבור עם הספורטאים.
חיזוקים- להכיר במאמצים, בתחושת העצמאות ובחוזקות של האחר. דיוויד בלאט הבין את קו המחשבה של שחקני נבחרת רוסיה ועשה התאמות כדי ליצור סינכרון. למשל, הוא העריך מאוד את המאמצים שלהם להגיע לשחק בשביל הנבחרת לאחר עונה עמוסה והדגיש זאת בפניהם. חיזוק אינו מתייחס למתן משוב רגיל (סטייל "עבודה טובה"), אלא הוא אותנטי, ספציפי וממוקד. לפי מחקרים מתחום הפסיכולוגיה של הספורט, חיזוק מהווה הזמנה לשיחה, ומעלה את הסבירות שהאתלט/מתאמן ישחזר את התחושות בפעם הבאה. למשל, מאמן אומנויות לחימה שאומר: "הצגת שפת-גוף בטוחה ונחושה בקרב" מגביר את העצמת החוויה ואת שיחזור שפת-הגוף הזו בעתיד אצל הספורטאי ויכול להפחית בכך לחץ לפני תחרות.