top of page
  • תמונת הסופר/תAsaf Blatt

מוטיבציה פנימית בספורט

עודכן: 23 ביוני

כיצד מגבירים את המוטיבציה הפנימית להתאמן לפי הפסיכולוגיה של הספורט? מה הקשר לחברת איקאה? ואיך אפשר לשפר מוטיבציה בספורט בתקופת הקורונה?


בספרות המקצועית בפסיכולוגיה, ובפרט בפסיכולוגיה של הספורט ישנן אלפי כתבות ומאות תיאוריות המנסות להסביר את המושג "מוטיבציה". תיאוריית ההכוונה העצמית ( Self-Determination Theory; SDT) נחשבת לתיאוריית המוטיבציה הדומיננטית ביותר בעשור האחרון. לפי רעיון זה, המוטיבציה מוסברת לפי מניעים פנימיים וחיצוניים, וספורטאים ומתאמנים משתמשים ביישומים של תיאוריה זו כדי להעלות את המוטיבציה שלהם לספורט ולביצוע של אימון הגופני.

ד"ר אסף בלאט מעביר סדנת מוטיבציה בכפר ורדים

סדנת מוטיבציה, כפר ורדים, מאי 2021


מוטיבציה פנימית מתוארת כרצון להשתתף בפעילות בשל ההנאה והסיפוק שהיא מספקת (Deci & Ryan, 1985). ראו סרטון קצר על פסיכולוגיה של הספורט, ובפרט על מוטיבציה פנימית בספורט ובאימון הגופני.



לפי תיאוריית ההכוונה העצמית, עצמאות, מסוגלות ושייכות הינם שלושת הצרכים הפסיכולוגים הבסיסיים לקיום מוטיבציה פנימית.


  • הצורך של עצמאות (אוטונומיה) מבטא תחושת בחירה בעת ביצוע פעולות. פסיכולוגים מכנים זאת כ-"אפקט איקאה". בדומה לקונספט שעליו מבוססת חברת הרהיטים השבדית, כאשר אנשים פועלים כדי ליצור משהו (למשל, ארון או שולחן עבודה) הם חשים חיבור רגשי ואף מעריכים מוצר זה כבעל ערך כספי רב יותר, לעומת אנשים שקנו את המוצר בשלמותו.

בספורט, מאמנים יכולים למצוא הזדמנויות בהם הספורטאים לוקחים חלק מסוים בקבלת ההחלטות, ואף לשאול על העדפות באימון עצמו (למשל, סוג המוזיקה בחימום או העדפה להתאמן בפנים או בחוץ). למתאמנים עצמם כדאי למצוא דרכים לגוון את סוגי האימון (למשל, שימוש בגומיות, משקולות ואפילו סוגים שונים של קצב) ולמצוא מסגרת אימון בה הם חשים שלווה לצד הנאה. חוקרים בפסיכולוגיה של הספורט מצאו כי הגברה של מרכיב העצמאות נמצא כמונע שחיקה מנטלית בספורט.

ציור של אדם הגאה ברהיט שהרכיב

  • הצורך השני, מסוגלות, מתאר תחושת הרמוניה עם הסביבה. כאשר אנשים חשים כי הם מסוגלים להתמודד עם משימה, זה יוצר אצלם יותר עניין ומוטיבציה. למשל, בכדורסל בגילאים הקטנים, בליגות קטסל, הכדור יותר קטן והסל יותר נמוך כדי לאפשר לילדים לחוות תחושת הצלחה. עם השנים, הכדור גדל והסל יותר גבוה.

למתאמנים כדאי לשמור על פעילו בצורה הדרגתית, בדגש על משימות ברמת קושי בינונית. משימות קלות למדי הן משעממות ויוצרות שעמום. מנגד, משימות קשות למדי יכולות ליצור תסכול ולהוביל לפרישה. מאמן ספורט בארה"ב הגדיר את זה כך שב-70% מהאימון אנחנו מרגישים טוב, וכ-30% מהזמן אנו חשים את המאמץ הגובר.


מאמנים בספורט ובאימון-הגופני יכולים להשתמש במגוון טכניקות כדי ליצור תחושת מסוגלות בקרב הקבוצות והמתאמנים. למשל, משוב חיובי ומעודד יוצר תחושת מסוגלות ורצון להמשיך באימון הגופני לאורך זמן. המשוב אינו חייב להתמקד בהצלחה מספרית, ומומלץ לפי מחקרים בפסיכולוגיית ספורט לשבח על התמדה, מחויבות, מאמץ


  • הצורך השלישי של תחושת שייכות מקושר לחוויה משמעותית עם אחרים. בני האדם הם חיות חברתיות שטמוע בהם הערך של להיות "חלק" ממשהו גדול ורחב. תחושת אחידות וגאווה קבוצתית הינם גורמים המעלים את המוטיבציה אצל היחיד.

מתאמנים יכולים למצוא מסגרות ספורט ואימון גופני בהם קיימת תחושה של שייכות. בנוסף, ביצוע פעילות גופנית עם שותפ/ה נמצא כאחד הפרמטרים החשובים ביותר להתמדה באימון הגופני לאורך זמן.


טיפ למאמנים: מחקר מתחום הפסיכולוגיה של הספורט הראה שמאמני ספורט שמשתמשים בשפה של "אנחנו" במקום "אתם" גרמו לעלייה במוטיבציה אצל המתאמנים (Markland & Tobin, 2010). משיחות שערכו פסיכולוגים של הספורט עם מתאמנים וספורטאים, אובדן הערך של שייכות במהלך הקורונה הפחית משמעותית את הרצון להתאמן באופן סדיר, ואף גרם לירידה במצב הרוח הכללי. לכן, יש להדגיש מסגרת פעולה משותפת באמצעות הפעילות הספורטיבית שכן היא חשובה לצמיחה ולהתפתחות של העוסקים בפעילות עם החזרה לשגרה לאחר השבתה ממושכת מפעילות. יצירת משימות קבוצתיות, ערבי גיבוש וקבוצות וואטספ משותפות הינן דוגמאות שמבטאות את ערך השייכות בספורט.

צילום מסך מתוך מצגת בנושא זיהוי צרכי מוטיבציוניים בספורט ובפעילות גופנית


1,012 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page