להיות הורים לספורטאים

לא פשוט להיות הורים של ילדים אשר שואפים להצליח בספורט. מהי מעורבות הורית נכונה לפני, במהלך ואחרי תחרות? איך מעורבות של הורים יכולה להזיק? איך פסיכולוג בתחום הספורט עשוי לסייע לילדים שהם ספורטאים בשיפור ביצועם ורווחה נפשית? כך תעזרו לילדיכם להגיע הכי רחוק שהם יכולים

הורות היא עבודה קשה מאוד, ורצופה באתגרים רבים. הדאגה לשלומם, בריאותם ופרנסתם של הילדים, לצד הרצון העז לראות אותם מאושרים, מצליחים ומגשימים את חלומותיהם, הופכים את המשימה לאחת הקשות שיודעת האנושות. כל זה נכון אפילו יותר עבור הורים לספורטאים, שצריכים לדעת כיצד לטפח את הקריירה הצעירה של ילדיהם מבלי להזיק. אין ספק כי מעורבות הורית יכולה להשפיע מאוד על התפתחות של ספורטאים, ועל מידת ההצלחה שלהם, לטובה ולרעה. אז איך מעורבות של הורים יכולה לסייע? הרבה מאוד מתחיל בגישה של פסיכולוגיה חיובית.

מהי פסיכולוגיה חיובית?

אתם ודאי יודעים כמה ספורט יכול להועיל לילדים, נערים ואפילו לילדים בוגרים. בעזרת מסגרת תחרותית או חובבנית של ספורט, אפשר לגבש הרגלים טובים וגישות בריאות לחיים. עם זאת, כאשר מתאמנים ומתחרים מהמניעים הלא נכונים, תחת לחץ או רגשות שליליים אחרים, ספורט יכול גם להזיק. כאן אתם נכנסים לתמונה.

מעורבות הורית אמורה לסייע לילדיכם לשלב בין הבית, המשפחה, החברים, בית הספר והעיסוק בספורט, לאזן כמה שניתן את חיי ורגשות הילדים ובסופו של דבר, לעודד אותם לשאוף להצלחה מבלי להפעיל יותר מדי לחץ. כדי לעשות את זה, צריך לפעול מתוך פסיכולוגיה חיובית, להתמקד בדברים הנכונים והחשובים ולהימנע ממעשים ומשפטים שעלולים לייצר השפעה בעייתית.

עליכם להבין, ולעזור לילדים להבין, שהספורט לא מגדיר אותם. גם אם כרגע העיסוק בספורט ממלא את כל עולמם, ואפילו אם הם מגלים כישרון שמנבא להם הצלחה אדירה, תזכרו שקודם כל הם בני אדם. חשוב לטפח אצל הילדים ערכים פנימיים, שלא תקפים רק לספורט, אלא יוכלו בכלל לשמש אותם בחיים שמחוץ לספורט וגם אם חלילה, הקריירה לא תתפתח כפי שהם רוצים ומצפים. תסייעו להם לפתח ביטחון, הערכה עצמית גבוהה, מוטיבציה ואופטימיות.

פסיכולוגיה חיובית סובבת סביב איזון, בין מעורבות הורית מוגזמת לבין מעורבות של הורים, שנוטים לעבור את גבול הטעם הטוב. מרבית הילדים נושרים מחוגי וקבוצות ספורט לפני גיל 13, רובם כי הם מבינים שהם לא טובים מספיק, או שהם פשוט לא רוצים, אבל לפעמים מתפספסים ספורטאים שהיו יכולים להצליח, בגלל הורים שדחפו יותר או מעט מדי.

מה מאפיין פסיכולוגיה חיובית?

· מתן דגש על הנאה. אתם אולי חוזים בכישרון של ילדיכם, וכבר חושבים על הפוטנציאל הכלכלי של הצלחה בספורט, אבל הם לא רואים את זה כעסק. הם בעיקר רוצים להנות ולהתחרות.

· עידוד, מעורבות ותמיכה נפשית, רגשית וכללית.

· דחיפה להתמדה ולמצוינות, אבל לא בכוח. רק אם הילדים באמת בעלי תשוקה למטרה, ולא על חשבון בריאותם הפיזית והנפשית. יש להישיר מבט על הדרך ולא על התוצאות. תסבירו לילדים שכל אחד עובר תהליך אחר, שיש עליות וירידות ושצריך ליפול כדי לקום.

· תמיכה חסרת פשרות, אבל בלי לנסות לשלוט על כל מהלך והחלטה.

· הקפדה על התוויית דרך וערכים - כמו עבודת צוות, כבוד הדדי, תחרותיות הוגנת ומוסר עבודה.

מה לא נחשב פסיכולוגיה חיובית?

· השלכת החלומות שלכם על הילדים. העובדה שאתם הצלחתם בספורט מסוים, או חלמתם ולא הצלחתם, לא אומרת שזה המסלול הנכון גם עבורם. קבלו את זה, אם הם לא טובים בספורט הזה או בשום ענף אחר.

· התמקדות מוגזמת בהצלחות ובהישגים.

· הערות בעלות אופי שלילי, או לחילופין מחמאות מוגזמות.

· סתירת הוראות המאמנים. גם אם אתם בטוחים שאתם צודקים, לא כדאי לבלבל ולהלחיץ את הילדים, ובטח לא להזיק למערכת היחסים שלהם עם המאמנים. תעבדו בשיתוף פעולה עם צוות האימון.

· דחיפה מסיבית להשתתפות ולהישגים, שעלולה להלחיץ, לגרום לחרדה מתחרות ואיבוד מוטיבציה. אתם אפילו יכולים לגרום להפסקת הפעילות הספורטיבית של ילדיכם, גם אם הם כן אוהבים את הספורט ומסוגלים להצליח בו.

מה צריכה לכלול מעורבות הורית לפני תחרות?

אותן שעות לפני התחרות הן קריטיות להתפתחות של ילדים בספורט. קחו בחשבון שזה הגיוני שהם חשים חרדה בעיתוי הזה, ותנו להם הזדמנות לפתח בעצמם מנגנוני התמודדות ולתעל את הרגשות שלהם. תדאגו להם לארוחה מזינה ובריאה (זה נכון תמיד, אבל בעיקר לפני תחרות), ושימו לב שהם ישנים היטב.

באשר לצד המקצועי, אתם לא צריכים לעשות יותר מדי. מעורבות הורית אמנם יכולה להתבטא בעזרה מקצועית, אבל לילדים יש מאמנים וזו העבודה שלהם. תנו למאמנים לאמן, ואתם תספקו את כל התמיכה שמסביב: תהיו שירות ההסעות, הבנק, והמכבסה של ילדיכם, ובעיקר תשרו אווירה חיובית ככל הניתן.

איזו רמת מעורבות של הורים נדרשת בזמן תחרות?

במהלך תחרות או משחק, הורים צריכים בעיקר להיות צופים מהצד, ולהיות מאופקים. אם תהיו מההורים שצועקים כל המשחק, על הילדים, המאמנים, השחקנים האחרים או השופטים, אתם עלולים להלחיץ את ילדיכם וגם להעביר את המסרים הלא נכונים.

תשאלו את עצמכם, אם הייתם מרשים לעצמכם לצעוק מהיציע, גם אם הייתם רואים את הילדים בהצגה של בית הספר. כנראה שהתשובה היא לא, נכון? אז אין סיבה שתעשו זאת בצידי המגרש. אם אתם בכל זאת מגיבים למתרחש, תשתדלו להתמקד במחמאות ותשבחות על מאמצים, במקום בפעולות שלא הצליחו.

מה צריכה לכלול מעורבות הורית אחרי תחרות?

בסיום, עליכם לתת לילדים פידבק מועיל וחיובי. אם הם שואלים איך שיחקו או התחרו, תענו להם בכנות, אבל לא בצורה מכאיבה. חפשו מילים מרגיעות, אבל תהיו ריאליים, מכיוון שילדים יודעים מצוין לזהות כאשר משקרים להם. תדונו איתם על דברים שהם צריכים לשפר, אבל לא באופן ביקורתי, אלא כך שהם מובילים את השיחה. נסו לגרום להם להתמקד בדברים שהם יכולים לשפר, וכיצד.

מעורבות של הורים אחרי משחק, צריכה להיות חפה מפיזור האשמות על שופטים, שחקנים אחרים או מאמנים. גישה כזו, עלולה ללמד את הילדים לא לקחת אחריות. הימנעו גם מהשוואה של ילדיכם לשחקנים אחרים, על מנת לעזור להם להתמקד בעצמם והתקדמות המנטאלית, הפיזית והמקצועית שלהם.

שימו לב כי מותר ורצוי להיות גאים בהם גם אם לא ניצחו. שבחו אותם על דברים כמו מאמץ, התנהגות וגישה. אם הם מדברים בעיקר על מה שלא עבד, תציינו בפניהם גם כמה דברים חיוביים שקרו.

איך פסיכולוג בתחום הספורט יכול לעזור לילדים?

כפי שאתם מבינים, מעורבות הורית לילדים ספורטאים היא עניין מאתגר מאוד, אשר דורש תעצומות נפש ולא מעט חוכמה. לא כולם יודעים לגשת לתהליך הזה עם פסיכולוגיה חיובית, ולא דווקא בשל חוסר רצון. אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה, אתם יכולים לפנות לשירותי פסיכולוג ספורט לילדים.

אפילו אם לדעתכם אתם עושים הכול נכון, תזכרו שתמיד אפשר להשתפר. במקרים בהם, למרות כל המאמצים שלכם, ילדיכם חסרי ביטחון, מתקשים לתרגם יכולת טובה באימונים לתחרויות, מתוסכלים או מדברים על עזיבה, פסיכולוג ספורט לילדים עשוי לעזור לכם מאוד.

בעזרת איש מקצוע, הורים וילדים יכולים ללמוד ביחד כיצד לבנות חוסן מנטאלי. בנוסף, תקבלו הזדמנות להבין מה אתם עושים נכון ומה פחות נכון, מה עליכם להגיד ולעשות בתרחישים שונים, ובכלל - איך צריכה להיראות מעורבות של הורים לספורטאים.